The Earth Hour and the Deaf

March 23rd, 2011

שעת כדור הארץ והחרשים

ביום חמישי 24.3.2011 שעה 20:00, שוב יכבו את האורות לשעה כדי להעלות את המודעות לאיכות הסביבה.

ושוב, אצטרך להחרים את האירוע כמו שהחרמתי אירועים דומים בשנים קודמות. וזאת למרות תמיכתי ברעיון השמירה על איכות הסביבה.

הסיבה - בגלל חרשותי, אני צריך אור ואביזרים חשמליים שונים כדי לתקשר עם אנשים אחרים.

קישורים נוספים (additional links):

Link among love-based marriages and autism?

March 6th, 2011

קשר בין נישואין מאהבה לאוטיזם?

כידוע, בעשרות השנים האחרונות היתה עליה בשיעור מקרי האוטיזם המאובחנים באוכלוסיה. אחת מההשערות היא שהעליה היא מדומה, ונגרמה בגלל שיפורים באבחנה.

ברצוני להציע השערה אחרת.

לפני שנים רבות, רוב קשרי הנישואין היו משידוך. אם היו משדכים בן זוג עם תסמונת אספרגר או יותר קלה, קרוב לוודאי שהשידוך היה מהאוכלוסיה הרגילה, ללא קווי אופי אוטיסטיים. במקרה כזה, קרוב לוודאי שבני הזוג היו אומללים בנישואיהם, במיוחד שגירושין לא היו מקובלים אז. אבל מצד שני, היה לילדיהם סיכוי טוב לא לצאת אוטיסטיים.

אבל בימינו אחוז גבוה מקשרי הנישואין הינו מאהבה. אלה שיש להם קווי אישיות במקום כלשהו על הספקטרום האוטיסטי - קרוב לוודאי שייצרו קשרים עם כאלה שמבינים אותם, כלומר כאלה שיש להם גם כן נטיות כאלה. במקרים כאלה הסיכוי שהילד יירש גנים הגורמים לנטיה לאוטיזם משני הוריו - גבוהים יותר. לכן ההסתברות שהילד יהיה אוטיסט תהיה יותר גבוהה.

It is well known that in the last few tens of years, there was an increase in the reported incidence of autism in the general population. One of the hypotheses is that the increase is an artifact due to improved diagnostic methods.

I am proposing another hypothesis.

Several years ago, most of the marriages were arranged marriages. If someone with autistic tendencies (such as Asperger Syndrome or lighter than that) were to be matched with a mate, it was likely that the mate came from the general population, without any autistic tendencies. The couple would probably have miserable married life, especially as divorce was not an acceptable option at that era. On the other hand, their children would have good chances not to turn out to be autistic.

However, nowadays, a large percentage of marriages is due to love. Those, whose personalities lie somewhere on the autistic spectrum, are more likely to form relationships with those who understand them, i.e. those who have similar personalities as well. In those cases, the chances that a child would inherit autism-causing genes from both parents - are higher. Therefore, the chanches that the child will be autistic - would be higher.

The abandoned Heikhel Cinema in Petah Tikva

March 1st, 2011

קולנוע היכל הנטוש בפתח תקווה

לפני שנים רבות, בית הקולנוע היכל היה המרכז הבידורי של פתח תקווה. שם גם התקיימו ההפגנות הסוערות של החרדים נגד פתיחתו בערב שבת. בשנים האחרונות, פסק בית הקולנוע מלפעול מחוסר כדאיות עסקית והבניין ננטש.

עד שהבעלים של הבניין (ההסתדרות וגלובוס) יחליטו מה לעשות איתו, הבניין נטוש ואין אף אחד שידאג לשמור עליו או לתחזק אותו. באופן בלתי נמנע, הפך הבניין לאבן שואבת לפעילויות שונות שמפריעות לשכנים.

יש לי שאלת תם: למה לא להפעיל את הבניין בתור מועדון נוער בינתיים? ממילא הבניין ממלא תפקיד זה באופן פיראטי. ניתן גם לתת את האולם ללהקות שונות לחזרות ולהופעות תיאטרון שוליים.

Out of control wrong number

February 14th, 2011

טעות במספר שיצאה משליטה

כשאני בבית, אני בודק כל פעם אם הגיעו אלי SMS-ים בטלפון הסלולרי שלי.

באחת מהבדיקות האלה שמתי לב שהיתה לי שיחה שלא נענתה יחד עם SMS מאותו המספר.

תוכן ה-SMS היה: “לא מבין מדוע כל כך קשה לדבר איתך - נא חזור אליי בבקשה - ש___ מ___”

חשבתי שזה מישהו שקשור לחברה שאני מחכה לתשובה ממנה בקשר לפרויקט שעשיתי יחד איתם, ומשום מה לא אמרו לו שאני חרש.

עניתי לו: “אני חרש. הקשר איתי רק באמצעות מסרונים ודואר אלקטרוני. במה אוכל לעזור לך?”

התשובה שלו פיזרה את הערפל: “לא חזרת אליי לגבי הצעת המחיר שלכם בנושא ____” (נושא שלא קשור לתוכנה).

מכיוון שלא הגשתי הצעות מחיר בנושא הנ”ל, התשובה שלי היתה “ייתכן שיש לך טעות במספר. אני פרילאנסר בתחום התוכנה ושמי עומר”.

ואחר כך לא היו SMS-ים נוספים ממנו.

When I am at home, once in a while I check my cellphone to see if I got SMSes.

In one of those checks, I noticed that I got an unanswered call along with a SMS from the same phone number.

The SMS contents were “I do not understand why is it so difficult to reach you. Please return to me - S___ M___”.

I thought it is from someone associated with a company, from which I am waiting for an answer about a project which I did with them; and that due to some reason, no one told that person that I am deaf.

I replied: “I am deaf. I can be contacted only via SMSes and E-mail. How can I help you?”

His answer dispersed the fog: “You did not return to me about your bid for ____” (something not related to software).

Since I never bidded about this subject, my reply was “you may be having a wrong number. I am a freelance software developer and my name is Omer”.

There were no subsequent SMSes from him.

40th anniversary of the 1971 San Fernando earthquake

February 9th, 2011

Today (February 9, 2011) is the 40th anniversary of the 1971 San
Fernando earthquake
(http://en.wikipedia.org/wiki/1971_San_Fernando_earthquake).

I was in Los Angeles at the time.

When the earthquake hit, I didn’t understand why my parents switched to waking me for school by shaking the bed - until my father told me that it was an earthquake.

I also remember my father the geologist trying to locate the approximate location of the epicenter, before anything was known, by noting the direction of oscillations of the chandeliers at our apartment.

After the main shock, there were sevearl aftershocks during the next few days.

היום (9 בפברואר 2011) הינו היובל ה-40 לרעידת האדמה שקרתה בעמק סן פרננדו (לוס אנג’לס, קליפורניה) בשנת 1971.

(http://en.wikipedia.org/wiki/1971_San_Fernando_earthquake)

באותו הזמן הייתי בלוס אנג’לס.

כשרעידת האדמה הכתה בנו, לא הבנתי למה הורי עברו לשיטת ניעור המיטה כדי להעיר אותי לבית הספר - עד שאבי סיפר לי שזו היתה רעידת אדמה.

אני גם זוכר שאבי הגיאולוג ניסה לאתר את המיקום המשוער של מוקד רעידת האדמה, לפני שפורסם מידע כלשהו, על ידי תשומת לב לכיוון שבו הטלטלו הנברשות בדירתנו.

אחרי הזעזוע הראשי, היו רעידות משנה רבות בימים הבאים.

Fourth stage of Zionism

February 3rd, 2011

אחת מהתיזות של סטף ורטהימר היא שהציונות נמצאת כעת בשלב השלישי שלה.  השלב הראשון היה הקמת החקלאות בארץ ישראל, והשלב השני הדגיש את הבטחון.  השלב השלישי, שפנחס ספיר וסטף ורטהימר היו בין מקדמיו, הינו תיעוש ישראל.  שלב זה עדיין לא הסתיים למרות שישראל זכתה כבר בעצמאות כלכלית.

עם זאת, נראה לי שכבר כדאי לחשוב על השלב הבא.  השלב הבא אמור לתת אתגר לצעירים ולמנוע התנוונות של מדינה שבעה גם אחרי שישראל תהיה בין המדינות העשירות ביותר בעולם.

השלב שאני מציע הינו פיתוח החלל, ויכלול הקמת תחנות חלל שיהוו מושבות ישראליות.

על פני כדור הארץ, ישראל תיהפך לתחנת מעבר.  פליטים מכל העולם ייכנסו לישראל, ישתקעו בה, ילדיהם יקבלו חינוך והכשרה ובסוף יהגרו לתחנות חלל.  בצורה כזו, ישראל תוכל לקלוט פליטים מכל העולם ובכל זאת על ידי מדיניות תיעדוף מתאימה, לשמר על רוב יהודי בטריטוריה שנמצאת על פני כדור הארץ ולמלא את תפקידה כמקלט לעם היהודי.

Stef Wertheimer and Hank Rearden

February 3rd, 2011

אחד מהגיבורים בספר “מרד הנפילים” של איין ראנד הינו האנק רירדן שתואר כתעשיין.

בביקורי האחרון בחנות ספרים נתקלתי באוטוביוגרפיה של התעשיין הישראלי סטף ורטהימר.  קניתי ויום לאחר מכן כבר גמרתי לקרוא את הספר.  בכל סרט שראוי לשם “מרד הנפילים”, ורטהימר היה יכול לשחק את תפקיד רירדן והמראה שלו היה מתאים לדמות.  כמו כן, אם לא היה בוחר בכיוון הציוני של הקמת ושכלול מדינת מקלט ליהודים, יש להניח שפעילותו היתה דומה לזו של רירדן.  ורטהימר דוגל בעקרון הלסה-פר - על הממשלה להמנע מהתערבות בניהול עסקים.  הוא ציין דוגמא של פיקוח על עופות בתקופת הצנע הישראלית, וטען שאם היו מעסיקים את הפקחים בגידול עופות, זה היה פותר את בעיית אספקת העופות לכל ישראל.

באוטוביוגרפיה שלו, תיאר ורטהימר את ההיסטוריה של ישקר, יצירתו התעשייתית, ושל מאמציו לחינוך והכשרת עובדי תעשייה ברמה גבוהה.  הספר מיוחד בהיותו סיפור שעדיין לא נגמר - ורטהימר לא בחל בתיאור פרויקטים שנמצאים עדיין בביצוע או בתכנון, כמו שמתאים לאדם שלא יפרוש כל עוד הוא יכול לעבוד.

כשקראתי את הספר, חשבתי לעצמי שאם המשפחה העשירה ביותר בישראל היא משפחה שעשתה את הכסף שלה בתעשיה דהיינו משפחתו של סטף ורטהימר, ולא משפחה של בנקאים, איילי נפט או מחצבים, או אנשי נדל”ן, זה אומר שבכל זאת יש משהו נכון בכלכלה הישראלית.

I (or rather my Facebook persona) was cloned!

January 6th, 2011

אם הינך רשום בפייסבוק, אחת מהשיטות לגניבת המידע הפרטי שלך היא ליצור פרופיל מזויף של אחד מחבריך ולבקש ממך לאשר (מחדש) חברות איתו.  ברגע שהינך מאשר חברות, יש לו גישה למידע שאתה משתף בו את חבריך.

וזה מה שקרה לי היום.  גיליתי שמישהו יצר לי שיבוט לא חוקי בפייסבוק.  דיווחתי על כך לגורם המתאים וגם הודעתי לחברים שכבר אישרו חברות לשיבוט שלי.

הדרך להבדיל ביני לבין השיבוט שלי היא (נכון לעכשיו) שלשיבוט יש הרבה פחות מ-100 חברים ואילו לי יש יותר מ-200 חברים.

If you are registered in Facebook, one of the methods of stealing your private information is to create a fake profile of one of your friends and request you to (re)approve his friendship request.  Once you approve his friendship, he has access to information which you share with your friends.

And this is what happened to me today.  I found that someone illegally cloned me in Facebook.  I reported the clone to the appropriate authorities and also notified those friends who already confirmed friendship with my clone.

The way to tell me apart from my clone is that (as of now) my clone has much less than 100 friends while I have more than 200 friends.

Switching blog’s language

January 1st, 2011

בשנה האחרונה היתה לי התלבטות קשה האם להמשיך לכתוב את הבלוג הזה באנגלית או לעבור לעברית.

נימוקים בעד אנגלית:

  • הנושאים, שבהם הבלוג עוסק, הינם בדרך כלל אוניברסליים ואינם מיוחדים לעולם דוברי העברית.
  • רציתי לנהל דו-שיח עם אנשים מכל העולם ולא רק מישראל.
  • הנחתי, שהאנשים המתעניינים בנושאים שכתבתי עליהם, בדרך כלל יודעים גם אנגלית.

נימוקים בעד עברית:

  • בפועל, לא היה לי כמעט דו-שיח עם דוברי אנגלית מחוץ לארץ.
  • אני כותב גם על נושאים ברומו של עולם לקויי השמיעה, ולקויי השמיעה בישראל יחסית יודעים פחות אנגלית מהאוכלוסיה הכללית.
  • נוכחתי לדעת שבפייסבוק, כשאני כותב בעברית, יש הרבה יותר דו-שיח ביני ובין אחרים, ממה שהיה לי כשכתבתי בבלוג באנגלית.

הפתרון האידיאלי הינו, כמובן, לכתוב את הכתבות בבלוג בשתי השפות, כמו שאני עושה בדרך כלל עם הסטטוסים שלי בפייסבוק.

ההחלטה שלי לכבוד השנה האזרחית החדשה היא לעבור לכתיבת הבלוג בעברית פרט לכתבות שנזקקות למונחים מקצועיים רבים (דהיינו תוכנה), שימשיכו להיכתב באנגלית.  הסיבה היא, שסביר להניח שמי שמתעניין בנושאים שלהן - כבר שולט באנגלית.  כמו כן, במידת האפשר לכתוב את הכתבות בשתי השפות.

During the last year, I agonized over the decision whether to continue to write this blog in English, or to switch to Hebrew.

Arguments in favor of English:

  • The topics, with which this blog deals, are usually universal and not specific to the world of Hebrew speakers.
  • I wanted to engage, in dialogue, people from all the world, not only from Israel.
  • I assumed that those people, who are interested in the subjects about which I write, usually know also English.

Arguments in favor of Hebrew:

  • It turned out that I had almost no dialogue with English speakers from abroad.
  • I write also about subjects related to the world of the hearing impaired, and the hearing impaired in Israel know less English than the general population.
  • I found that when I write in Hebrew in Facebook, there are much more dialogues between me and others, than when I wrote in this blog in English.

The ideal solution is, of course, to write my blog items in both languages, like I usually do in my Facebook status lines.

My New Civil Year resolution is to switch to writing this blog in Hebrew, except for items which need several special terms (such as software), which will continue to be written in English.  The reason is that people, who are interested in those subjects, probably already master English.  Also, whenever feasible, I intend to write the blog items in both languages.

Resettle Sudanese refugees in Gaza Strip

December 23rd, 2010

I do not understand how come I never saw any suggestion to solve the Sudanese refugees problem by resettling them in Gaza Strip.

I think it’s a simple idea with several advantages.

First of all, next time Hamas launch missiles at Israel, Israel will have the pretext to re-enter Gaza Strip and re-seize a part of it.

Then, the Sudanese refugees will be resettled in that part of Gaza Strip.  Plans for settling them will have been prepared beforehand.  Probably by rebuilding the Jewish settlements and following the same plans - even to the extent of building greenhouses to provide a living for the refugees.

Even if there are some subversive elements among them, most of the refugees probably just want to make a living and will be industrious workers - no need for Thai laborers there.  Therefore, it should be matter of a year or so before they are self-sufficient and after few years, they’ll be persperous enough to expose the lies of the Palestinian Authority and the Hamas that the Palestinians need a lot of economic aid just to survive.  It may be possible to adopt a rotating door policy, which will allow Sudanese refugees to stay for few years, get persperous and then qualify by being persperous for immigration into other developed countries.

Another factor is that once the Palestinians see that the more genocide the Sudanese government commits, the more refugees from Sudan will arrive at Gaza strip and the more they’ll be squeezed out of parts of Gaza Strip, they’ll influence the Sudanese government to stop persecuting minorities in Sudan.

Once the Gaza Strip is full of Sudanese, it is possible to start settling them also in the West Bank and start squeezing Palestinians out of it.

And the best of all - the idea will eliminate the moral problem that we, as Israelis and descendants of Holocaust survivors, have with throwing out refugees from genocide.

תרגום לעברית נוסף בתאריך 1.1.2011:

אינני מבין איך זה שלא ראיתי אף הצעה לפתרון בעית הפליטים הסודניים על ידי יישובם-מחדש ברצועת עזה.

אני חושב שזה רעיון פשוט עם יתרונות רבים.

קודם כל, בפעם הבאה שהחמאס ישגרו טילים לישראל, יהיה לישראל תרוץ להכנס מחדש לרצועת עזה ולתפוס שליטה בחלק ממנה.

ואז יהיה אפשר ליישב מחדש את הפליטים הסודניים באותו חלק של רצועת עזה.  התוכניות ליישובם מחדש יהיו מוכנות מקודם.  קרוב לוודאי על ידי בנייה מחדש של היישובים היהודיים תוך שימוש באותן התוכניות - כולל בנייה מחדש של החממות כדי לפרנס את הפליטים.

אפילו אם יהיו אלמנטים חתרניים ביניהם, קרוב לוודאי שרובם רוצים פשוט לקיים את עצמם ויהיו עובדים חרוצים - אין צורך בעובדים תאילנדיים שם.  לכן בערך שנה אמורה להספיק עד שהם יוכלו לפרנס את עצמם ולאחר כמה שנים, הם ישגשגו די הצורך כדי לחשוף את השקרים של הרשות הפלשתינאית ושל החמאס, שהפלשתינאים זקוקים לסיוע כלכלי מסיבי רק כדי לשרוד.

גורם נוסף זה שברגע שהפלשתינאים יראו שככל שהממשלה הסודנית מבצעת יותר טבח עם, יותר פליטים מסודן יבואו לרצועת עזה ויותר פלשתינאים יידחקו מחלקים מרצועת עזה, הם ישפיעו על הממשלה הסודנית להפסיק לדרוף מיעוטים בסודן.

כשרצועת עזה תתמלא בפליטים סודניים, ניתן להתחיל ליישב אותם מחדש גם בגדה המערבית ולהתחיל לדחוק פלשתינאים משם.

והכי טוב - הרעיון ימנע את הבעיה המוסרית שיש לנו, בתור ישראלים וצאצאים של ניצולי השואה, עם גירוש פליטי ג’יינוסיד.