Archive for the ‘עברית’ Category

Switching blog’s language

Saturday, January 1st, 2011

בשנה האחרונה היתה לי התלבטות קשה האם להמשיך לכתוב את הבלוג הזה באנגלית או לעבור לעברית.

נימוקים בעד אנגלית:

  • הנושאים, שבהם הבלוג עוסק, הינם בדרך כלל אוניברסליים ואינם מיוחדים לעולם דוברי העברית.
  • רציתי לנהל דו-שיח עם אנשים מכל העולם ולא רק מישראל.
  • הנחתי, שהאנשים המתעניינים בנושאים שכתבתי עליהם, בדרך כלל יודעים גם אנגלית.

נימוקים בעד עברית:

  • בפועל, לא היה לי כמעט דו-שיח עם דוברי אנגלית מחוץ לארץ.
  • אני כותב גם על נושאים ברומו של עולם לקויי השמיעה, ולקויי השמיעה בישראל יחסית יודעים פחות אנגלית מהאוכלוסיה הכללית.
  • נוכחתי לדעת שבפייסבוק, כשאני כותב בעברית, יש הרבה יותר דו-שיח ביני ובין אחרים, ממה שהיה לי כשכתבתי בבלוג באנגלית.

הפתרון האידיאלי הינו, כמובן, לכתוב את הכתבות בבלוג בשתי השפות, כמו שאני עושה בדרך כלל עם הסטטוסים שלי בפייסבוק.

ההחלטה שלי לכבוד השנה האזרחית החדשה היא לעבור לכתיבת הבלוג בעברית פרט לכתבות שנזקקות למונחים מקצועיים רבים (דהיינו תוכנה), שימשיכו להיכתב באנגלית.  הסיבה היא, שסביר להניח שמי שמתעניין בנושאים שלהן - כבר שולט באנגלית.  כמו כן, במידת האפשר לכתוב את הכתבות בשתי השפות.

During the last year, I agonized over the decision whether to continue to write this blog in English, or to switch to Hebrew.

Arguments in favor of English:

  • The topics, with which this blog deals, are usually universal and not specific to the world of Hebrew speakers.
  • I wanted to engage, in dialogue, people from all the world, not only from Israel.
  • I assumed that those people, who are interested in the subjects about which I write, usually know also English.

Arguments in favor of Hebrew:

  • It turned out that I had almost no dialogue with English speakers from abroad.
  • I write also about subjects related to the world of the hearing impaired, and the hearing impaired in Israel know less English than the general population.
  • I found that when I write in Hebrew in Facebook, there are much more dialogues between me and others, than when I wrote in this blog in English.

The ideal solution is, of course, to write my blog items in both languages, like I usually do in my Facebook status lines.

My New Civil Year resolution is to switch to writing this blog in Hebrew, except for items which need several special terms (such as software), which will continue to be written in English.  The reason is that people, who are interested in those subjects, probably already master English.  Also, whenever feasible, I intend to write the blog items in both languages.

Resettle Sudanese refugees in Gaza Strip

Thursday, December 23rd, 2010

I do not understand how come I never saw any suggestion to solve the Sudanese refugees problem by resettling them in Gaza Strip.

I think it’s a simple idea with several advantages.

First of all, next time Hamas launch missiles at Israel, Israel will have the pretext to re-enter Gaza Strip and re-seize a part of it.

Then, the Sudanese refugees will be resettled in that part of Gaza Strip.  Plans for settling them will have been prepared beforehand.  Probably by rebuilding the Jewish settlements and following the same plans - even to the extent of building greenhouses to provide a living for the refugees.

Even if there are some subversive elements among them, most of the refugees probably just want to make a living and will be industrious workers - no need for Thai laborers there.  Therefore, it should be matter of a year or so before they are self-sufficient and after few years, they’ll be persperous enough to expose the lies of the Palestinian Authority and the Hamas that the Palestinians need a lot of economic aid just to survive.  It may be possible to adopt a rotating door policy, which will allow Sudanese refugees to stay for few years, get persperous and then qualify by being persperous for immigration into other developed countries.

Another factor is that once the Palestinians see that the more genocide the Sudanese government commits, the more refugees from Sudan will arrive at Gaza strip and the more they’ll be squeezed out of parts of Gaza Strip, they’ll influence the Sudanese government to stop persecuting minorities in Sudan.

Once the Gaza Strip is full of Sudanese, it is possible to start settling them also in the West Bank and start squeezing Palestinians out of it.

And the best of all - the idea will eliminate the moral problem that we, as Israelis and descendants of Holocaust survivors, have with throwing out refugees from genocide.

תרגום לעברית נוסף בתאריך 1.1.2011:

אינני מבין איך זה שלא ראיתי אף הצעה לפתרון בעית הפליטים הסודניים על ידי יישובם-מחדש ברצועת עזה.

אני חושב שזה רעיון פשוט עם יתרונות רבים.

קודם כל, בפעם הבאה שהחמאס ישגרו טילים לישראל, יהיה לישראל תרוץ להכנס מחדש לרצועת עזה ולתפוס שליטה בחלק ממנה.

ואז יהיה אפשר ליישב מחדש את הפליטים הסודניים באותו חלק של רצועת עזה.  התוכניות ליישובם מחדש יהיו מוכנות מקודם.  קרוב לוודאי על ידי בנייה מחדש של היישובים היהודיים תוך שימוש באותן התוכניות - כולל בנייה מחדש של החממות כדי לפרנס את הפליטים.

אפילו אם יהיו אלמנטים חתרניים ביניהם, קרוב לוודאי שרובם רוצים פשוט לקיים את עצמם ויהיו עובדים חרוצים - אין צורך בעובדים תאילנדיים שם.  לכן בערך שנה אמורה להספיק עד שהם יוכלו לפרנס את עצמם ולאחר כמה שנים, הם ישגשגו די הצורך כדי לחשוף את השקרים של הרשות הפלשתינאית ושל החמאס, שהפלשתינאים זקוקים לסיוע כלכלי מסיבי רק כדי לשרוד.

גורם נוסף זה שברגע שהפלשתינאים יראו שככל שהממשלה הסודנית מבצעת יותר טבח עם, יותר פליטים מסודן יבואו לרצועת עזה ויותר פלשתינאים יידחקו מחלקים מרצועת עזה, הם ישפיעו על הממשלה הסודנית להפסיק לדרוף מיעוטים בסודן.

כשרצועת עזה תתמלא בפליטים סודניים, ניתן להתחיל ליישב אותם מחדש גם בגדה המערבית ולהתחיל לדחוק פלשתינאים משם.

והכי טוב - הרעיון ימנע את הבעיה המוסרית שיש לנו, בתור ישראלים וצאצאים של ניצולי השואה, עם גירוש פליטי ג’יינוסיד.

License for drunk driving?

Wednesday, October 20th, 2010

It is well known that each driver is affected differently by the same blood concentration of alcohol.  One driver may still be safe driver even with high blood alcohol concentration, whereas another driver may lose all ability to drive during the first hour after imbibing a drop of red wine.

Nevertheless, the Israeli law (and also in some other countries) prescribes a fixed limit for blood alcohol concentration under whose influence, driving is still legal.

I suggest that people, who so choose, submit to a reaction time under influence test.  Their reaction time will be measured without alcohol, then they’ll drink alcohol, and during the first few hours after having gotten drunk, their blood alcohol concentration and their reaction times are to be measured frequently.

There can be extra charge for this test, in addition to the standard driving test required to get a driving license.

From the test results, a figure of safe alcohol concentration for driving will be derived and stamped in their driving license.  They will also be informed about their actual alcohol metabolism rate, to help them plan their drinking activities.

The present alcohol concentration limit prescribed by law will henceforth be the default alcohol concentration limit for people, who choose not to undergo the optional reaction time testing as well as people who are not allowed to drink for the reaction time test due to their being under age.

 תרגום לעברית נוסף בתאריך 1.1.2011:

כידוע, כל נהג מושפע בצורה שונה מאותו ריכוז אלכוהול בדם.  נהג אחד עשוי להיות נהג זהיר גם בריכוז גבוה של אלכוהול בדם, בעוד שנהג אחר יאבד כל יכולת נהיגה בשעה הראשונה לאחר שתיית טיפת יין אדום.

למרות זאת, החוק בישראל (וגם בכמה ארצות אחרות) מגדיר ערך גבול קבוע לריכוז האלכוהול בדם, שמתחת לו עדיין מותר לנהוג.

אני מציע, שנהגים שיבחרו בכך, יעברו מבחן זמן תגובה תחת השפעת אלכוהול. זמן התגובה שלהם יימדד בלי אלכוהול, ואז ישתו אלכוהול, ובמשך השעות הראשונות לאחר ששתו, ריכוז האלכוהול בדמם וזמני התגובה שלהם יימדדו לעתים קרובות.

ניתן לגבות תשלום נוסף עבור המבחן, בנוסף למבחן הנהיגה הסטנדרטי הנדרש לקבלת רשיון נהיגה.

מתוצאות המבחן, יחושב ריכוז האלכוהול שעדיין בטוח לנהיגה ויוטבע ברשיון הנהיגה שלהם. יוסבר להם גם קצב המטבוליזם של האלכוהול בגופם בפועל, כדי לסייע להם לתכנן את פעילויות השתיה שלהם.

גבול הריכוז הנקבע כיום על ידי החוק יהיה מעכשיו והלאה ברירת המחדל לריכוז אלכוהול עבור אותם נהגים שיבחרו לא לעבור את מבחן זמן התגובה וגם עבור אלה שאינם רשאים לשתות לצורך מבחן זמן התגובה בגלל היותם צעירים מגיל השתייה החוקי.

Philosophical dilemma of very creative people with disabilities - my opinion

Friday, January 6th, 2006

I wrote about the philosophical dilemma and left a dangling hint that my own answer is forthcoming.

Henry Kisor, a deaf journalist, was educated by Doris Irene Mirrielees, who used an obscure methodology of educating deaf children. Her methodology was the oral one (teach ‘em to speak and lipread and do not expose them to Sign Language) but with the twist that she emphasized general knowledge over communication skills. Her methodology was different from the usual practice of educators following the oral methodology, which emphasized the utmost importance of communication skills.

Henry Kisor did all right and grew up to be a successful journalist. He had good communication skills, certainly when using the written word as a medium of communication.

So a good answer seems to be: when there is a working substitute to the lost ability, then do not bother with the lost ability but invest your time with those abilities which you have. Cannot hear? Read, write and use Sign Language. Cannot walk? Use a wheelchair. Spend your time perfecting that profound scientific discovery rather than overcoming your deafness, blindness and loss of your hands.

כותרת: דילמה פילוסופית של אנשים יצירתיים מאוד עם מוגבלויות - דעתי

כתבתי על הדילמה הפילוסופית והשארתי רמז שהתשובה שלי עוד תבוא.

הנרי קיסור, עיתונאי חרש, חונך על ידי דוריס אירינה מיריליס, שהשתמשה בשיטה לא נודעת לחינוך ילדים חרשים.  השיטה שלה היתה אורלית (למד אותם לדבר ולקרוא שפתיים ואל תחשוף אותם לשפת סימנים) אבל עם השינוי שהיא הדגישה ידע כללי (תוכן) על חשבון מיומנויות תקשורת. השיטה שלה היתה שונה מהנוהג המקובל של מחנכים שעובדים בשיטה האורלית, שהדגישה את החשיבות הרת הגורל של מיומנויות תקשורת.

הנרי קיסור יצא בסדר גמור וכשהיה גדול הפך להיות עיתונאי מצליח. היו לו מיומנויות תקשורת טובות, כמובן כולל שימוש במילה הכתובה כאמצעי תקשורת.

כך שתשובה טובה היא כנראה: כשיש חלופה שעובדת ליכולת שלא קיימת, אז אל תטרח לשקם את היכולת החסרה אלא השקע את זמנך באותן יכולות שיש לך. אינך יכול לשמוע? קרא, כתוב והשתמש בשפת סימנים. אינך יכול ללכת? השתמש בכסא גלגלים. השקע את זמנך בליטוש התגלית המדעית הגדולה ההיא במקום להתגבר על חרשותך, עוורונך ואובדן היכולת להשתמש בידיך.

Philosophical dilemma of very creative people with disabilities

Wednesday, December 28th, 2005

Suppose you are wheelchair bound, but if you invest two hours a day for two years in physiotherapy, you will be able to walk with a cane. Or you are deaf and are offered a cochlear implant followed by two hours a day of auditory practice (time includes also transportation from your home to the center and back) for several months afterward.

On the other hand, you have a big idea which can benefit immensely the mankind but needs your undivided attention for the next few years. This could be a big invention such as an inexpensive means of reaching the space, a book exposing a profound and breakthrough philosophical theory, or political action to liberate a group of 30 million oppressed people.

Or simply study in an university until you earn a Ph.D.; or build a successful startup which makes millionaires of you and three of your associates, and solves the problem of financing housing for tens of other people.

What should you choose? Spend the time overcoming your disability, or achieve something big using your abilities?

My own answer - later.

כותרת:  דילמה פילוסופית של אנשים יצירתיים מאוד עם מוגבלויות

נניח שהינך מרותק לכסא גלגלים, אבל אם תשקיע שעתיים ביום במשך שנתיים בפיזיותרפיה, תוכל ללכת בעזרת מקל הליכה. או הינך חרש ומציעים לך שתל קוכליארי שידרוש ממך אימוני שמיעה במשך שעתיים כל יום (הזמן כולל גם תחבורה מביתך למרכז ובחזרה) במשך חודשים רבים לאחר ניתוח ההשתלה.

מצד שני, יש לך רעיון אדיר שיכול להביא תועלת אדירה לאנושות אבל דורש את תשומת ליבך הבלעדית במשך השנים הבאות. זו יכולה להיות המצאה גדולה כמו דרך זולה להגיע לחלל, ספר שחושף תיאוריה פילוסופית מעמיקה ופורצת דרך, או פעילות פוליטית כדי לשחרר קבוצה של 30 מיליון בני אדם מדוכאים.

או פשוט ללמוד באוניברסיטה עד קבלת תואר ד”ר; או הקמת חברת הזנק מצליחה שתהפוך אותך ושלושה משותפיך למיליונרים, ופותרת את בעית מימון הדיור של עשרות אנשים אחרים.

במה עליך לבחור? להשקיע את זמנך בהתגברות על מוגבלותך, או בהשגת הישג יוצא מגדר הרגיל תוך ניצול היכולות שלך?

התשובה האישית שלי - אחר כך.

What is wrong with developed countries' economic systems and how to fix it

Tuesday, May 4th, 2004

Thought experiment

A thought experiment illustrating what is wrong with the economics
of today’s developed countries.

You built a space station which has room for one million inhabitants.
You are its BDFL (Benevolent Dictator For Life) and you are responsible
for initial allocation of property rights among the settlers coming
to live in your space station.

You already paid up all inventors for all patents being used by the
space station, and you are licensed to do whatever you want with all
relevant patents as long as you do it in the space station.

The space station is highly automated. Everything is recycled and
all energy sources are renewable. The space station is environmentally
friendly in that it does not pollute the space with any un-recyclable
trash.

Human labor is needed mostly to repair and improve machinery.

The employment needs of the space station are as follows.
- 1000 engineers and technicians to maintain the food and air production
machinery.
- 1000 engineers and technicians to support the energy collection,
distribution and disposal (in the form of cooling) systems.
- 10000 highly trained medical practitioners, who attend to diseases
of the general population.

- 10000 workers of all trades involved in housing construction and
maintenance.
- 1000 workers to maintain the cloth production facilities.

In other words, 23000 people are sufficient to support the basic needs
of 1,000,000 people.

The question now is what system is to be used to fairly “distribute the
income” among all inhabitants of the space station?

If the 1000 maintainers of the food and air production facilities “own”
the facilities and earn all profits from selling food and air, how will
other people (besides the other 22000 who have other jobs) pay for the
food and air?

The communist solution would make those 1000 maintainers slaves who work
to their best ability, and get only their share of food and air, like
everyone else in the space station.

If people don’t have to work for their food, air, housing, clothes
and medical attention - the spacestation will become full with
freeloaders. Those freeloaders would prefer to follow other interests
than contributing to the maintenance of the space station. So there
must be some relationship between work and benefits.

On the other hand, if there are no jobs for most of the population, how
can they prove that they are not freeloaders in spirit?

How the problem is being solved by today’s Earth

The way the developed countries of the Earth solve the above problem
is as follows.
1. More than 2.3% of the population are still needed to provide the
basic needs of the whole population.
2. Several jobs are essentially “make work”. Entertainment, fashion,
religion officials, advertising, competition of brands which are
essentially the same, tourism, spectator sports, laws which stand
in the way of utmost economic efficiency.
3. Taxing the income of producers and using some of the proceeds to
support non-producers.

Historically, any “excess prosperity” was disposed of by means of
wars. Nowadays, as wars went out of fashion, spectator sports substitute
for wars.

Disadvantages of today’s solution

When people must prove they can work by actually hold a job in order
to get life’s necessities and luxuries, jobs must be created even if
by artificial means.
When jobs need to be artificially created, demand for the work must
be pushed up artificially.
Demand is pushed up artificially when people are brainwashed into
buying goods and services which they don’t really need, and even going
into debt for this purpose.

When people are not in the mood of buying goods, economic depression
sets in and people lose jobs and are impoverished - even if there is
plenty of food and other life’s necessities.

Proposed solution: smarter make-work

We must recognize the fact that large part of the economic activity
in developed countries is make-work with no real value. We must also
free ourselves from the ideological constraints of Marxism, Communism,
and their capitalistic counterparts.

Once we have passed this intellectual hurdle, the following solution
presents itself (described in the context of the spacestation).

The 1000 engineers and technicians, needed to maintain the food and air
machines, need say 20 years to train for their jobs. Let’s pay them
good salaries also for the years they spend training. We’ll also allow
them to retire after one year of actual work. Let’s also train also
a group of replacement workers, who will pitch in if there is an
emergency which requires coordinated work of more than 1000 workers.

Then each one of 40000 inhabitants has something to do for 21 years
(20 years of training; half of them will have one year of actual work,
and the other half will be prepared for “reserve duty”).

We have similar arrangements for all other essential professions.
Given that people need extra skills to cope with emergencies, it
is possible for all of them to be as busy as they like to doing
(by learning or working) something which is of value to the society.

In short, everyone will be paid also for the time he/she spends
training for his/her job.

Industrious people will spend more time learning new skills, and they
will be paid better and be able to enjoy luxuries. Less energetic
people will spend less time learning, and they’ll be paid proportionally
less. But this is fine as this was by their choice.

מה דפוק במערכת הכלכלית של ארצות מפותחות ואיך לתקן אותה

ניסוי מחשבה

ניסוי מחשבה הממחיש מה דפוק במערכת הכלכלית של הארצות המפותחות של ימינו.
בנית תחנת חלל שיש בה מקום למיליון תושבים.
הינך הדנל”ח (דיקטטור נדיב לכל החיים) והינך אחראי להקצאה ההתחלתית של זכויות הקניין בין המתיישבים שבאים לחיות בתחנת החלל שלך.
כבר שילמת לכל הממציאים תמורת כל הפטנטים המשמשים בתחנת החלל, וקבלת רשיון לעשות מה שאתה רוצה בכל הפטנטים הרלבנטיים כל עוד אתה עושה זאת בתחנת החלל.
תחנת החלל הינה אוטומטית כמעט לחלוטין. כל דבר ממוחזר וכל מקורות האנרגיה הינם מתחדשים. תחנת החלל היא ידידותית לסביבה במובן הזה שהיא אינה מזהמת את החלל באשפה בלתי ניתנת למחזור.
עבודה אנושית דרושה בעיקר לתיקון ולשיפור המכונות.
צרכי התעסוקה של תחנת החלל הם כדלקמן.
  • 1000 מהנדסים וטכנאים כדי לתחזק את המכונות שמייצרות אוכל ואוויר.
  • 1000 מהנדסים וטכנאים לתמיכה במערכות לאיסוף, ביזור וסילוק (ע”י קירור) אנרגיה.
  • 10000 אנשי רפואה שעברו הכשרה מעמיקה, שמטפלים במחלות של האוכלוסיה הכללית.
  • 10000 עובדים בכל המקצועות הקשורים לבניית בתים ולתחזוקתם.
  • 1000 עובדים לתחזוקת המפעלים לייצור בדים.
במילים אחרות, 23000 אנשים מספיקים לתמיכה בצרכים הבסיסיים של 1,000,000 אנשים.
השאלה עכשיו היא באיזו שיטה להשתמש כדי “לחלק את ההכנסות” בצורה הוגנת בין כל תושבי תחנת החלל?
אם 1000 המתחזקים של המכונות לייצור אוכל ואוויר יהיו “הבעלים” שלהן וישתכרו את כל הרווחים ממכירת אוכל ואוויר, איך ישלמו אנשים אחרים (חוץ מה-22000 שיש להם עבודות אחרות) עבור האוכל והאוויר?
הפתרון הקומוניסטי יהיה להפוך את אותם 1000 המתחזקים לעבדים, שיעבדו כמיטב יכולתם, אבל יקבלו רק את חלקם באוכל ובאוויר, כמו כל אחד אחר בתחנת החלל.
אם אנשים אינם חייבים לעבוד תמורת האוכל, אוויר, מגורים, בגדים וטיפול רפואי - תחנת החלל תתמלא בנצלנים שחיים על חשבון אחרים. נצלנים אלה יעדיפו להעביר את זמנם בנושאי עניין אחרים מאשר תרומה לתחזוקת תחנת החלל. כך שחייב להיות קשר זה או אחר בין עבודה והטבות.
מצד שני, אם אין עבודה לרוב האוכלוסיה, איך יוכלו להוכיח שהם לא נצלנים בכוח.

איך נפתרת הבעיה בכדור הארץ של ימינו

הדרך שבה ארצות מפותחות פותרות את הבעיה הנ”ל היא כדלקמן.
  1. יותר מ-2.3% מהאוכלוסיה עדיין דרושים כדי לספק את הצרכים הבסיסיים של האוכלוסיה הכוללת.
  2. עבודות רבות הן בבסיסן “עבודה יזומה”. בידור, אופנה, כהני דת, פרסום, תחרות בין מותגים שהינם עקרונית זהים, תיירות, ענפי ספורט שיש להם קהל, חוקים שעומדים בניגוד ליעילות כלכלית מקסימלית.
  3. מיסוי ההכנסה של היצרנים ושימוש בחלק מההכנסות לתמיכה בלא-יצרנים.
היסטורית, כל “רווחה עודפת” סולקה ע”י מלחמות.כיום, מכיוון שמלחמות יצאו מהאופנה, ספורט שיש לו קהל ממלא את מקומן.

חסרונות של הפתרון של ימינו

כאשר אנשים חייבים להוכיח, שהם מסוגלים לעבוד, ע”י החזקה בג’וב כדי להנות מצרכי ומותרות חייהם, יש צורך בעבודה יזומה.
כשצריך עבודה יזומה, צריך גם לקדם באופן מלאכותי את הביקוש לתוצרי העבודה היזומה.
ביקוש מקודם באופן מלאכותי כאשר שוטפים את מוחותיהם של הבריות, כך שיקנו טובין ושרותים, שאינם באמת דרושים להם, ואפילו ייכנסו לחובות למטרה זו.
כאשר אנשים אינם במצב רוח של קניית טובין, הכלכלה נכנסת לשפל, ואנשים מאבדים ג’ובים ונהיים מרוששים - אפילו אם יש שפע של אוכל ומצרכים חיוניים אחרים.

פתרון מוצע: עבודה יזומה יותר חכמה

אנו צריכים להכיר בעובדה, שחלק גדול מהפעילות הכלכלית בארצות מפותחות הינו עבודה יזומה ללא ערך ממשי. אנו צריכים גם לשחרר את עצמנו מהכבלים האידיאולוגיים של מרקסיזם, קומוניזם והמקבילים הקפיטליסטיים שלהם.
ברגע שעברנו את המכשול האידיאולוגי הזה, הפתרון הבא מתבקש מאליו (מתואר בהקשר של תחנת החלל).1000 המהנדסים והטכנאים, הדרושים לתחזוקת מכונות האוכל והאוויר, צריכים נגיד 20 שנים להכשרתם לעבודה. הבה נשלם להם משכורות טובות גם עבור השנים שבהן הם מכשירים את עצמם לעבודה. כמו כן, נאפשר להם גם לצאת לגימלאות לאחר שנה אחת של עבודה בפועל. נכשיר גם קבוצה של עובדים מחליפים, שייכנסו לעובי הקורה אם יש מצב חרום שדורש עבודה מתואמת של יותר מ-1000 עובדים.
ואז יהיה לכל אחד מה-40000 תושבים מה לעשות במשך 21 שנים
(20 שנות הכשרה; חצי מהם יעבדו בפועל שנה אחת, והחצי השני יהיו במצב הכן ל”שרות מילואים”).
יש לנו סידורים דומים עבור כל ההתמחויות החיוניות.
נתון שאנשים זקוקים למיומנויות נוספות כדי להתמודד עם מצבי חרום, ניתן לארגן עניינים כך שכל אחד יהיה עסוק כמה שירצה ע”י עשיית (לימוד או עבודה) משהו שיש לו ערך לקהילה.
בקיצור, כל אחד יקבל תשלום גם עבור הזמן שהוא/היא משקיעים בהכשרה מקצועית.
אנשים חרוצים ישקיעו יותר זמן בלימוד מיומנויות חדשות, ויקבלו תשלום גבוה יותר ויוכלו להנות מחיי מותרות. אנשים עם פחות מרץ ישקיעו פחות זמן בלימודים, ויקבלו בהתאמה פחות כסף. אבל זה בסדר, כי זה בא מבחירתם החופשית.

Interaction between evolution and time machines

Tuesday, May 4th, 2004

Several years ago I speculated about interplay between evolution and time machines. What happens in a world in which both evolution and time machines play significant roles?

So far, the only piece I saw which attempts to address this issue, is the one which I wrote at http://www.zak.co.il/opinions/eng/evol_tm.html

פעולת גומלין בין אבולוציה ומכונות זמן
לפני שנים רבות העליתי השערות על פעולת הגומלין בין אבולוציה ומכונות זמן. מה קורה בעולם, שבהתפתחותו לקחו חלק נכבד גם אבולוציה וגם מכונות זמן?
עד כה, המקום היחידי שראיתי, ושמנסה להתמודד עם הנושא, הוא שבו כתבתי ב: http://www.zak.co.il/opinions/eng/evol_tm.html

Joining the blog world

Tuesday, May 4th, 2004

I have been lurking others’ blogs for a while. Some of them were interesting and others were boring. My own intellectual pursuits have been solitary game for me.

One day I figured out that the world needs yet another design for Utopia, and decided to design and try to write a Science Fiction story, which describes my vision for Utopia.

At this time I realized that I too have blog level stuff, and the result is this blog.

כניסה לעולם הבלוגים

כבר זמן מה שאני קורא בלוגים של אנשים אחרים ומגיב להם. כמה מהם היו מעניינים ואחרים היו משעממים. העיסוקים האינטלקטואליים שלי היו עבורי משחק בודד.

יום אחד הגעתי למסקנה שהעולם צריך עוד תכנון לאוטופיה, והחלטתי לנסות לעצב ולכתוב סיפור מדע בדיוני, שיתאר את החזון האוטופי שלי.

בנקודה זו הבנתי, שיש גם לי חומר הראוי לבלוג, והתוצאה היא בלוג זה.