Feedback From a Mainstreamed Deaf Student’s Classmate - For the First Time! (Hebrew)

לראשונה - משוב מחברה לכיתה של חרש שלמד בשילוב אינדיבידואלי

הקדמה

המאמר הבא הינו מיוחד מאוד. אינני זוכר שראיתי אי פעם, בפורום כלשהו הדן בחינוך חרשים, משוב מחבריו לכיתה השומעים של חרש ששולב שילוב אינדיבידואלי בכיתה בבית ספר רגיל.

קרן היתה אחת מחברותי לכיתה בתיכון (והתיכון שלנו מתגאה בכך ששני חתני פרס נובל ואחד מנשיאי ישראל נמנים על בוגריו), וכעת היא גרה ועובדת בנורבגיה. אני חייב לה טובה תמורת התצפיות להלן.

נקודות הראות של קרן

קודם קצת רקע למה אני תומכת בהוראת שפת סימנים לילדים חרשים.

נקודת הראות שלי היא שיש לשפה מטרה עיקרית אחת, והיא תקשורת. אילוץ ילדים חרשים ללמוד שפה ראשונה בתהליך שהם עלולים לא להצליח בו, ישאיר אותם מתוסכלים וללא תקשורת. לימוד שפת סימנים הינו המפתח לתקשורת וללימוד שפה מדוברת. נקודת הראות השניה שלי היא שכולנו צריכים יותר מערוץ תקשורת אחד, והגבלת ילדים חרשים לשפת סימנים או לשפה מדוברת אינה יותר טובה מלומר שילדים בנורבגיה צריכים ללמוד רק נורבגית, אינך יכול להרחיק לכת בעולם בצורה זו.

הרקע של קרן

ועכשיו - לסיבות שהביאוני למחשבות האלה - אחותה של סבתי היתה חרשת, ולא היא ולא בני משפחתה למדו שפת סימנים. היא חיה כל חייה עם אחותה (סבתי) ונאלצה להיות תלויה בקרובי המשפחה שלה לכל דבר. היא לא היתה אידיוטית ולא היתה מוגבלת אבל אף אחד לא הכין אותה כך שתוכל להתמודד בעצמה עם הקהילה. זה עצוב וזה כזה בזבוז. היא היתה מוכשרת מאוד במלאכת יד וסריגה, ועבודותיה הופצו בקרב המשפחה המורחבת. יש לי עדיין שתי שמיכות מעשה ידיה. אם היו נותנים לה את הכלים הנכונים, היא היתה יכולה להצליח בעסק למכירת עבודות מלאכת יד, אבל מעולם לא ניתנה לה הזדמנות כזו.

תצפיותיה של קרן

ועכשיו, אליך בתור חבר לכיתה. אני חושבת, שכל חברינו לכיתה התרשמו מאוד משילובך ומיכולתך לתקשר, ועם זאת, אין ספק שהתנסיתי בכך שהיית מתוסכל ותוקפני כשראית “קבוצות” של חברים לכיתה שמשוחחים ביחד, כמעט כאילו חשבת שאם אנו לא מדברים אליך, אנו אומרים משהו עליך. היית נוהג להתפרץ לתוך “מעגל”, לטפוח לנו על הכתף ולשאל “מה אמרתם? מה אמרתם?” במבט לאחור אני חושבת שלמעשה היה זה חבל שאף אחד לא דרש מאיתנו, חבריך לכיתה, ללמוד גם שפת סימנים, כך שהאחריות והנסיונות לתקשורת יהיו דו-סיטריים. אינני יודעת אם זה נכון, אבל הרגשתי שלעתים קרובות היית מתוסכל מאוד ובודד בכיתה. אינני בטוחה אם אפשר להתייחס לזה כאל נסיון חיובי או שלילי למען או נגד שילוב, ולא ידעתי אפילו אם הבנת שפת סימנים מכיוון שהבנתי ששולבת בכיתות רגילות בכל השנים שהיית בבית ספר.

RSS feed | Trackback URI

Comments »

No comments yet.

Name (required)
E-mail (required - never shown publicly)
URI
Your Comment (smaller size | larger size)
You may use <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <code> <em> <i> <strike> <strong> in your comment.